מילים ולחן: קובי לוריא

​

בּוֹא, שִׁיר עִבְרִי, מִן הַגַּיְא, מִן הָעֵמֶק,

וְהָבֵא אִתְּךָ אֶת טַעַם הַנִּגּוּן הַיָּשָׁן.

בַּדָּרוֹם פּוֹרֵחַ רֶגֶב בַּצָּפוֹן נָמֵס הַשֶּׁלֶג,

חֲזֹר, שִׁיר עִבְרִי, אַל תִּהְיֶה בַּיְשָׁן.

 

הַבֹּקֶר כְּבָר עָלָה וְהֵצִיף אֶת הָעֵמֶק,

מָלְאוּ הָאֲסָמִים וְעָמוֹס הַדָּגָן.

כְּבֵדִים לַעֲיֵפָה הָאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁבְּכֶרֶם

וְהַבְּשֵׁלוֹ הַפֵּרוֹת שֶׁבַּגַּן.

 

פְּרוּשָׂה כְּמַרְבָד, כְּחולֵה הַכִּנֶּרֶת,

וּמֵעַל נִשָּׂאִים הֶהָרִים.

וְרוֹעֶה קְטַנָּה מוּל הַגַּיְא מִזַּמֶּרֶת

זֶמֶר קָט לָעֲדָרִים.

 

בּוֹא שִׁיר עִבְרִי...

 

מָה יָפֶה הַשָּׁנָה, אִכָּרִים יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ,

וְקוֹצְרִים בְּרִנָּה אֶת תְּבוּאַת הַקָּצִיר.

וְנוֹבְטִים הַנַּבָּטִים וּפוֹרֵחַ כָּל פֶּרַח,

וְרָבְתָה עֲרֵמַת הֶחָצִיר.

 

בַּשְּׁבִיל בֵּין הַשָּׂדוֹת, נוֹסֵעַ הַטְּרַקְטוֹר,

וְהָרוּחַ לַבֹּקֶר עוֹנֶה.

וְשִׁיר עִבְרִי בּוֹקֵעַ מִטְּרַנְזִיסְטוֹר,

אַךְ הַזֶּמֶר קְצָת שׁוֹנֶה.

 

בּוֹא שִׁיר עִבְרִי...

 

אַרְצִי הִתְפַּתְּחָה מִגָּלִיל וְעַד נֶגֶב,

יִשּׁוּבִים אֶל הָהָר וְעָרִים בַּמִּדְבָּר.

כְּבִישִׁים לְמַכְבִּיר וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ רֶכֶב,

וּבְרֶכֶב יֵשׁ רַדְיוֹ שֶׁשָּׁר.

 

שָׁר בְּכָל הַשָּׂפוֹת וּמַכֶּה בְּכָל קֶצֶב,

מָה שֶׁיֵּשׁ, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר.

אֲבָל שִׁיר עִבְרִי, הוּא עוֹד כָּאן,

הוּא עוֹדֶנּוּ, הוּא אֵינֶנּוּ מְוַתֵּר.

 

בּוֹא שִׁיר עִבְרִי...

​