אדבר איתך
לחן: אלונה טוראל
מילים: רחל שפירא
כְּשֶׁאַתָּה חִוֵּר מִצַּעַר,
מִתְחַפֵּר בִּשְׁתִיקָתְךָ –
תֵּן לִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ
וְלָלֶכֶת בֵּין צְלָלֶיךָ
לִהְיוֹת אִתְּךָ.
לֹא אֶשְׁאַל אוֹתְךָ מַדּוּעַ,
לֹא אַחְרִיד אֶת בְּדִידוּתְךָ.
זְהִירָה, כְּמוֹ מְהַסֶּסֶת,
בְּאוֹתוֹת חִבָּה וָחֶסֶד
אֲדַבֵּר אִתְּךָ.
יֵשׁ בִּי כֹּחַ, יֵשׁ בִּי כֹּחַ.
אַל תָּחוּס עָלַי,
אַל תַּפְרִיעַ לַקּוֹצִים שֶׁלְּךָ
לִשְׂרֹט אֶת רַגְלַי.
כְּשֶׁאַתָּה עָיֵף עַד מָוֶת,
לֹא נִרְדָּם בַּחֲשֵׁכָה,
בְּשָׁעָה שֶׁסִּיּוּטֶיךָ
מְרַדְּפִים חֲלוֹמוֹתֶיךָ –
אֶשָּׁאֵר אִתְּךָ.
עַל יָדְךָ אֲנִי נוֹדֶדֶת
בֵּין שְׁנָתְךָ לִיקִיצָתְךָ,
הַמִּלִּים שֶׁלִּי שְׁבִירוֹת הֵן
וְכַפּוֹת יָדַי קְטַנּוֹת הֵן –
אַךְ הֵן לְצִדְּךָ.
כְּשֶׁאֶרְאֶה, אוֹ כְּשֶׁתֹּאמַר לִי
חֶרֶשׁ, חֲרִישִׁי,
כִּי מֵתֶיךָ מִתְקַבְּצִים –
גַּם אֲנִי אַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי.
לֹא אֶשְׁאַל אוֹתְךָ מַדּוּעַ,
לֹא אַחְרִיד אֶת בְּדִידוּתְךָ.
זְהִירָה, כְּמוֹ מְהַסֶּסֶת,
בְּאוֹתוֹת חִבָּה וָחֶסֶד
אֲדַבֵּר אִתְּךָ.
בשביל אל הבריכות
לחן: אלונה טוראל
מילים: יורם טהרלב
רוּחוֹת חַמּוֹת נָשְׁבוּ בֵּינוֹת עֲצֵי הָאֹרֶן
וְרַחַשׁ מַמְטֵרוֹת עָלָה מִן הַשָּׂדוֹת
בְּתוֹךְ שְׂעַר רֹאשָׁהּ הִלְבִּינָה הַצִּפֹּרֶן
וְכַף יָדָהּ קְטַנָּה הִלְבִּינָה בְּיָדוֹ.
בַּשְּׁבִיל אֶל הַבְּרֵכוֹת פָּסְעוּ שְׁלוּבֵי יָדַיִם
וְכוֹכָבִים נָשְׁרוּ לַמַּיִם עִם הַטַּל
וְתַן בּוֹדֵד צָחַק הַרְחֵק בְּתוֹךְ הַלַּיִל
וְהִיא אָמְרָה: אַתָּה כָּל כָּךְ יָפֶה, חַיָּל.
וְהִיא אָמְרָה לוֹ: הֵן מָחָר תֵּצֵא לַדֶּרֶךְ,
אֶת תַּרְמִילֵךְ אָרַזְתִּי, שֶׁאוֹתוֹ תִּקַּח.
לֹא שַׂמְתִּי בּוֹ מִכְתָּב, לֹא פֶּרַח לְמַזְכֶּרֶת,
הֵן אִם תִּזְכֹּר - תִּזְכֹּר, וְאִם תִּשְׁכַּח - תִּשְׁכַּח.
וְעֵת חָזְרוּ בַּשְּׁבִיל מִן הַבְּרֵכוֹת עִם שַׁחַר,
דְּמָעוֹת הַטַּל נִתְלוּ גְּדוֹלוֹת עַל קְנֵי הַסּוּף,
וְהוּא אֶת כַּף יָדָהּ אָחַז בְּיָד בּוֹטַחַת
וְהִיא הִבִּיטָה בּוֹ מִתּוֹךְ מָסָךְ שָׁקוּף.
וְהוּא אָמַר לָהּ: יָלַדְתִּי, אֲנִי אֶחְזֹר עוֹד,
גַּם אִם רָחוֹק אֵלֵךְ, לִבִּי נִשְׁאַר אִתָּךְ.
וְהִיא הֶחְזִירָה לוֹ בַּלָּאט אֶת הַצִּפֹּרֶן -
הֵן אִם יִזְכֹּר - יִזְכֹּר, וְאִם יִשְׁכַּח - יִשְׁכַּח.
וְהוּא הָלַךְ לַקְּרָב עֵת הַחַמָּה הֵנֵצָּה
וְלֹא חָזַר מִשָּׁם יָמִים רַבִּים כָּל-כָּךְ.
וְהִיא יוֹדַעַת שֶׁהוּא לֹא יַחֲזֹר לְנַצֵּחַ
וְהִיא עוֹד מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁהוּא רַק שָׁכַח.