גחליליות
מילים ולחן: אסתר שמיר
אֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל הַיַּעַר לְלַקֵּט גַּחְלִילִיּוֹת
אוֹרוֹת קְטַנִּים הִשְׁאַרְתִּי בְּעוֹזְבִי
מִלִּים כְּבֵדוֹת מִצַּעַר, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָעוּף
שִׁירִים שֶׁלֹּא אָסַפְתִּי בְּלֶכְתִּי
אֲנִי חוֹזֶרֶת לֶעָבָר לְלַקֵּט גַּחְלִילִיּוֹת
לִבְנוֹת מֵהֶן סֻלָּם שֶׁל כּוֹכָבִים
שְׁבִילִים שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי כִּי לֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת
אוּלַי עוֹד מְחַכִּים שָׁם בִּשְׁבִילִי
אִם תָּבוֹא לִבִּי לְשָׁם
תָּבוֹא אֶל הֶעָבָר בְּלִי לַעֲצֹר
נֶאֱסֹף אֶת כָּל הַטּוֹב
נֶאֱסֹף אֶת כָּל הַתָּם
נֶאֱסֹף גַּחְלִילִיּוֹת וְנַחְזֹר
יַלְדָּה שָׁם מְחַכָּה לִי, הִיא מִתְאַהֶבֶת בְּלִי לִרְאוֹת
גַּחְלִילִיּוֹת דּוֹלְקוֹת סְבִיבָה בְּאוֹר בּוֹהֵק
בּוֹאִי שׁוּב אֵלַי, אֶשְׁמֹר עָלַיִךְ מִצָּרוֹת
בּוֹאִי וּבְיַחַד נִתְחַזֵּק
אֲנִי חוֹזֶרֶת לֶעָבָר, לֹא פּוֹחֶדֶת מֵהַזְּמַן
יוֹדַעַת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב וְרַע
נֶאֱסֹף אֶת כָּל הַטּוֹב,
אֶת כָּל הָאוֹר, אֶת כָּל הַתָּם
נָבִיא אוֹתָם לְכָאן בַּחֲזָרָה
אִם תָּבוֹא לִבִּי לְשָׁם