דליה רביקוביץ׳

אתר הצלמת נורית אביב: https://nurithaviv.com

עד גיל 6 חיה דליה עם אביה ואמא, לוי ומיכל, ברמת גן - תקופה שאותה תארה לאחר מכן כתקופה המאושרת בחייה. אביה, לוי רביקוביץ', נדרס למוות ליד ביתם בשנת 1942.

לאחר מותו של לוי, עברה מיכל בלית ברירה לקיבוץ גבע יחד עם דליה ושני אחיה התאומים בני חצי שנה, אחיקם ועמיקם. בקיבוץ גבע עברה רביקוביץ' הצקות מצד הילדים והמבוגרים עקב היותה ילדת חוץ, עקב רגישותה הרבה ואהבתה לשירה ולשפה העברית עברית, אותה קיבלה גם מאביה וגם מאמה. לא נאמר לדליה שאביה נהרג, אלא שהוא טס לגרמניה לבית חולים עקב מחלה, וכך המשיכה הילדה הקטנה לחכות לשובו של אביה - עד שהידיעה הסופית על מותו נאמרה לה כבדרך אגב בגיל 13 על ידי אחת הילדות.

השיר "חמדה", שהוא אחד משיריה המוקדמים של רביקוביץ', נכתב על טיול צהריים שעשתה עם אביה למתחם "שבע טחנות" שבקצה פארק הירקון בהיותה ילדה קטנה. שירים רבים של רביקוביץ' נכתבו על מותו של אביה, על יתמות ועל שכול, אך גם בשיר זה מספרת דליה בעקיפין על אביה, באמצעות אחד הזכרונות החמים המעטים שנשארו לה מתקופת חייו.