ילדותי השניה

1985
שנת יצירה
:שנת פטירה
לזכר יריב לבסקי, איש הברזל עם עצות הזהב. הותיר אחריו מורשת של ערכים ועשייה ומשפחה אוהבת ומלאת געגועים

מהאלבום המשפחתי
קרדיט תמונה:
ילדותי השניה
מילים: אהוד מנור
לחן: מתי כספי
זו ילדותי השניה,
מה שתתני לי אקח.
זו ילדותי השניה,
איתך.
זו ילדותי השניה,
עול השנים כבר נשכח.
זו ילדותי השניה,
ליבי נפתח.
דרך עינייך בת,
אני רואה ומגלה שוב עולם.
דרך ידייך אלמד
לגעת שוב בגלי הים.
דרך שפתייך בת,
טעם חדש למילים.
ואיתך שוב אגדל בלי לחשוש -
אנחנו כבר בני שלוש.
זו ילדותי השניה...
דרך שירייך בת,
אני אלמד שוב להקשיב לבריאה.
בפסיעותייך אצעד
בדרך אל הפלאים שבעה.
בחיוכייך בת,
בוקר חדש ללילות.
ואיתך לחיים יש סיבה -
אנחנו כבר בני ארבע.
במבטייך בת,
אני אלמד שוב לאהוב בלי לחשוב.
בדמעותייך ארעד
כאילו סוף העולם קרוב.
בחיבוקייך בת,
רטט עובר בגופי.
ואיתך יום נוסף אבקש
ואנו כבר בני חמש.
זו ילדותי השניה,
מה שתיתני לי אקח.
זו ילדותי השניה -
איתך.
_____________________________________________________________________
יריב היה אדם אהוב ויזם מוערך אשר השאיר חותם. איש ברזל אמיתי עם עצות זהב. איש של ספרות ותרבות, של מילה ושירה, פעיל חרוץ ונמרץ, ערכי חכם ומפוקח שמאוד אהב את החיים. הוא נלחם על כל מה שחשוב, למען משפחתו, פעל רבות למען המדינה שכל כך אהב ובסוף כמו גיבור אמיתי גם לחם את המלחמה החשובה ביותר על הבריאות שלו. הוא הוא חי חיי אומץ, אמת ואהבה, ובמיקוד שיא על חצי הכוס המלאה, השתדל תמיד לחזק את כולם ולהתחזק בעצמו דרך אופטימיות בלתי נלאית אותנטית ומעוררת השראה.
הוא נגע בכל כך הרבה אנשים מכל שנות חייו ומכל קצוות עשייתו הרבה. מורגש כל כך שנותרו המון חלקים ממנו, קטנים כגדולים, בלבבות רבים שהיום עוטפים את יקיריו בקצת ממנו עם המון דאגה חום ואהבה.
יריב נפטר ככ צעיר ויפה, בגיל 51 והותיר אחריו משפחה כואבת אבל חזקה, נפעמת גאה ואוהבת כל כך ומורשת מרשימה ביותר של עשייה והסברה אהבה והשפעה.
הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ירקון, פתח תקווה אך לנצח יחיה בליבנו

קרובים מספידים ומספרים…
זו היתה אהבה ממבט ראשון.
יריב היה בן 46 כשנפגשנו לראשונה, גרוש ואב לשני מתבגרים. אני בת 40, גרושה בלי ילדים. אנשי משפחה עם המון במשותף, למודי ניסיון ומלאי חלומות. מהדייט הראשון ידענו מיד שמצאנו את שאהבה נפשנו. בנינו קשר עמוק ואמיתי, נישאנו והבאנו בת משותפת לעולם, פרי אהבה אמיתי שחיבר עוד יותר את פרק א׳ עם פרק ב׳. בנינו בית חם ומלא שמחה הודיה ואהבה. עבדנו קשה אבל גם ידענו לטרוף את החיים תמיד יחד, צמודים עד הרגע האחרון.
במרץ 2025 קבלנו לפתע בשורה נוראית ומטלטלת על סרטן במוח. אחרי שעיכלנו את הבשורה התחלנו בנחישות ובמשימתיות מטורפת לחקור ולהפוך כל אבן, הגענו לכל מומחה אפשרי, ויריב התחיל תוכנית טיפולים אינטנסיבית. היינו מודעים לאתגר העצום אבל מוכנים לעשות הכל כדי לקנות זמן עד פריצת דרך אמיתית למרפא. עברנו רגעים קשים מייאשים אבל תמיד שוב התמלאנו תקווה. עד הרגע האחרון נשארנו בשמחה ואמונה ושמרנו על בית שמח, מלא תשוקה למוזיקה אוכל ויין טוב ובעיקר לביחד.
לאחר פחות מחצי שנה יריב נפרד מאיתנו בפתאומיות גדולה אבל כל כך יפה וכל כך גאה, מפוקח ועדיין חד. הוא נשם את נשימותיו האחרונות במקום האהוב והבטוח שבנה, בבית, בזרועותיי בלי לדעוך ובלי לסבול.
זכינו לחוות אהבה עצומה נדירה וטובה והערצתי אותו על האדם שהוא, מלא ערכים, מלא דרייב ותושיה, מלא יושרה וחוכמה. יריב היה בן זוג מדהים ואבא מסור, אוהב גאה ונוכח כל כך. דרך ההורות המאוחרת לגפן הוא זכה לילדות שנייה והיה מלא בהכרת תודה. הוא היה מאוד מחובר לשיר ״ילדותי השנייה״ ונהג לשיר אותו רבות לגפן הקטנה, גם בבטן, לפני לידתה.
בעלי היקר, אהוב ליבי, תמיד תשאר המלך שלי. גרמת לי אושר גדול ואנצור כל רגע. תודה על כל מה שהיית בשבילי. אוהב אותך לנצח ומבטיחה שאשמור על כל מה ששלנו. אני יודעת שתשמור גם אתה עלינו,
איירון מן שלי
שלך לנצח,
נעמה עונה לבסקי

״אין רואים את הרוח, אבל היא הנוהגת את הספינה, ולא הסמרטוטים האלה המתנפנפים לעיני כול.״
אבא שלח לי את זה שבועיים לפני פטירתו, תוך כדי שיחה בסלון.
כשאני מנסה לתאר את מה שהרגשתי בקרבתו המילה הראשונה שעולה לי היא ״השראה״.
אבא, היית המודל לחיקוי שלי, והרוח שנוהגת את הספינה שלי.
תמיד כשדודים רחוקים של אבא באים לבקר, הם אומרים שאנחנו דומים, ואני תמיד מגיב בביטול ובחצי חיוך מנומס. גדלתי להבין שאני דומה לך מתוך הערצה של האישיות האדירה שלך, אתה מהווה מודל לחיקוי לי ולעוד הרבה אנשים פה.
אתמול התייעצתי איתך על האימוני ריצה שלי השבוע. בתחום הכושר, כמו בהרבה תחומים אתה הראשון לפנות אליו. אהבתי להתייעץ איתך מאוד, וגם שלא הסכמנו, ידעתי תמיד שאתה מונע מאהבה ודאגה. עצות זהב מאיש ברזל.
אבא אני אוהב אותך המון והתפקיד שלי עכשיו הוא להמשיך לעצב את הבית בדמותך.
עידן לבסקי

אבא שלי היה בן אדם כל כך איכותי, הוא אהב מוזיקה, סרטים וסדרות, היה לו חשוב להראות לי את העולם ואת כל היופי שיש בו, ללמד אותי על אמנות, תרבות, מוזיקה, קולנוע ולהרחיב לי את הידע.
הוא אהב להנות מהדברים הקטנים שבחיים ולהעריך אותם, היה לו חשוב להגשים לי את החלומות ולגרום לי להבין שהכול אפשרי.
שירה לבסקי


יריב בננו היקר.
עזבת אותנו מוקדם מדי.
זוכרים את רגע לידתך כרגע מאושר בחיינו כמשפחה.
בן בכור יריב
איזה תינוק היית...איזה ילד טוב, שקט, ממושמע, חכם ומנומס. גם כשהתבגרת-לא השתנית. תמיד ילד יפה, נבון, נעים הליכות, חביב ואהוב. הלכת לתיכון עם חיוך ושיר בלב. התגייסת לשרת ב"גבעתי" עם החברים הטובים.
שמרת קשר עם רובם כל תקופת חייך.
ניהלת את חייך על פי דרכך. למדת, התחתנת והקמת משפחה לתפארת עם עירית עידן ושירה. אחרי הרבה שנים החלטת לשנות את הרכב המשפחה והקמת משפחה חדשה עם נעמה ונולדה לכם גפן החמודה.
עבדת במס' חברות בתפקידי מפתח, עד להקמתה של חברת סטארט-אפ בקייב אוקראינה.
התעקשת שהחברה תהיה ישראלית על מנת לשמור על הזהות שלה. קשריך עם העובדים היו יוצאי דופן ובעת פרוץ הקרבות באוקראינה דאגת לרווחתם ברמות הכי גבוהות.
איזה א ו ש ר.....
עד שרצה הגורל ולקחו אותך מאיתנו ט ר ם ע ת .
משהו בזה לא הגיוני!
הוריך ואחותך-גנית, אשתך נעמה, ילדיך -עידן שירה וגפן ואחייניך עמית, עינב ואופיר, המשפחה המורחבת - לא אמורים להיפרד ככה סתם...באמצע החיים.
רצינו המשך!
גאים בך אך עצובים בלכתך.
אתה בלבנו תמיד!
הוריך לעד
ארנון ושלומית לבסקי

אחי הגדול.
שומע? אני הדודה הכי טובה שאפשר. גם דואגת ללק ג'ל, גם דואגת לכרטיסים, נותנת את האוטו ודואגת גם לפינוקים שווים.
ואתה יודע? השם שלך מוזכר הרבה באירועים המשפחתיים. עמית,עינב ואופיר מזכירים אותך בחגים ובימי הולדת, ולא רק.
וכשיש נושאי שיחה אקטואליים, אני לפעמים מרשה לעצמי להגיד מה היית אומר או חושב, ותמיד תוהה אם אני צודקת.
נולדנו באותו יום בהפרש של 3 שנים, עוד לא חגגתי יומולדת בלעדיך, לנצח תהיה אחי שגדול ממני ב3 שנים.
לא יודעת מה לגביך,אני ממשיכה לנהל איתך שיחות- על קטעים שראיתי, ופוסטים הזויים ומה יהיה המצב במדינה. ובשיחות הללו אתה נוכח. מבטיחה לך שלנצח תהיה נוכח.
אוהבת ומתגעגעת,
לנצח אחותך הקטנה,
גנית

לבסקי, שנים שאנחנו רגילים לדבר כמה פעמים בשבוע. מאז ימי חופשת הגיוס הארוכה שלנו, שנינו התגייסנו במחזור מרץ. שנים חופרים, מדסקסים יחד ארועי חיים, על קריירה, על מיזמים. אלפי שעות של חפירה באקטואליה, פוליטיקה, זוגיות, ילדים, כסף, הופעות, מסעדות חדשות, יין טוב.
התבגרנו ועברנו חתיכת תקופת חיים יחד. ואני מודה על זה. אני מודה לך שהיית בשבילי לא רק חבר אלא ממש אח גדול. תמיד דואג, מתעניין, מקשיב, מכוון, איכפתי. למדתי ממך המון ואהבתי את הגישה האופטימית שלך, הנחישות וכח הרצון הנדיר. הנוכחות שלך בעולם הזה לא היתה משהו מינורי. היית דעתן ואיכפתי ומעורב ואפילו דאגן בכל חזית ובכל קשר שניהלת. אתה לא נתת לדברים סתם לקרות. הכל מנוהל, מסודר מראש.
גם בזמן המחלה - ניהלת את זה כמו פרויקט מתוקתק, הקפת את עצמך באנשי מקצוע ובמומחים הכי טובים בכל הע ולם. התחדדת בתהליך הזה והבאת את כל היכולות המדהימות שלך: איש מבריק, שלומד מהר, שמקבל החלטות. אדם טוב, אבא אוהב ובן זוג עוטף לנעמה. בחרת לא לקטר יותר מדי ולתת לכולם מסביב הרגשה שאתה - אתה תצא מזה. ועברת את זה כמו אלוף אמיתי. כמעט בלי לקטר, עם להתמקד רק בחיובי, מחשבה יוצרת מציאות.
אבל לצערי זה לא עזר. בקרב הזה לא הצלחת.
אחי, אני מבטיח לך שאהיה כאן בשביל לעזור לעידן, שירה וגפן ואספר להם איזה אבא מיוחד היה להם.
ותודה על החברות. תודה על מי שהיית בשבילי. תבוא לבקר אותי בחלומות, נחפור קצת יחד. יש לי מלא מה לעדכן אותך.
נוח לך בשלום לבסקי יקר,
אורי ׳מבורי ׳ מבורך

יריב היה אחד האנשים שזכינו לפגוש, להכיר ולהוקיר עד מאוד. האיש היקר הזה, נכנס לחיינו הפך לחתננו והיה כבן נוסף במשפחתנו. התחושה שליוותה אותנו מהמפגש הראשון היתה שנעמה, בתנו, מצאה את האדם הראוי לחלוק איתו את חייה.
עם הזמן התחושה הזו רק הלכה והתחזקה, יריב הפך לחלק בלתי נפרד מהמשפחה המורחבת, האהבה והחיבור אליו גדלו מיום ליום. בשיחותינו המשותפות גילינו אדם אינטליגנטי, חכם ומרתק, איש ספר בעל ערכים נדירים.
היו לו לאיש המקסים הזה לא מעט הישגים בחייו, אבל תמיד הצטנע. דבר אחד שגרם לו הרבה גאווה זה ילדיו עידן ושירה, ונישואיו לנעמה והולדת גפן המתוקה.
אבל האידיליה הזו נגדעה בבת אחת ויריב שהופיע בחיינו כברק מאיר, נקטף מאיתנו בחטף עקב מחלה ארורה.
הוא הותיר אחריו משפחה וחברים המומים וכואבים שקשר אמיץ ובל יימחה, מחבר אותם אליו לעד.
העץ הזה ניטע לזכרו, וכפי שיריב הכה שורשים עמוקים בליבנו, כך יכה העץ שורשים באדמה. כפי שהוא הפיץ אור וטוב סביבו, כך יצמח העץ הזה, יתן צל וחיים, ויהווה עדות חיה לאדם המופלא שהיה.
יריב, אתה חסר לנו בכל יום אך זכרך ימשיך לצמוח איתנו, ולעד תשאר בן משפחתנו,
תיקי ומיקי עונה

———————-
יריב היה איש הברזל – לוחם, מנהיג ופורץ דרך.
אדם שידע תמיד לשים את טובת האחרים לפני שלו, ודאג במסירות אינסופית לצוות שצעד לצידו.
כמו שאקלטון במסע לאנטרקטיקה – לא המטרה הייתה הקדושה, אלא הדרך, והאנשים שבדרך.
עבורי יריב היה מקור השראה עצום – כיזם וכאדם.
השיחות שלנו, מלאות פילוסופיה ותובנות, נשארו חקוקות בי.הוא הראה לי שאפשר להיות בן אדם אמיתי גם בתוך כל הטירוף שסביבנו – והפיח בי תקווה.
הידיעה שהלך מאיתנו בגיל כה צעיר היא מכה קשה, מערערת.
אבל אני אזכור אותו תמיד כהשראה וכמורה דרך, כאיש יקר שהשאיר חותם גדול בליבי.
נוח בשלום, יריב יקר
ונתראה – אי שם, בסוף המשחק
(נדב בריל)
———————————
יריב ואני הפכנו לחברים כשהתחילה המחאה ב-2023. כל כך מעט זמן, ובזמן הזה הספקנו לאסוף כל כך הרבה חוויות. בימים הראשונים מישהו חיבר ביננו כשניסינו לפתור איזו בעיה טכנית, היה קליק מיידי. ואיזה כיף היה לעבוד איתו. פתרנו בעיות של תקשורת וויפי על קפלן, ומערכות מורכבות למשלוח ווצפ, ופגישות עם חכים, וקבוצות של שליחים על אופנועים וצעדות והפגנות ומה לא. וסימים, כמה סימים היו לו שם… בבחירות ללשכת עורכי הדין יריב היה הבולדוזר מאחורי התמיכה בעמית בכר, וגם כאן היה פעיל מקצה לקצה עד אחרון הקולות. וכשהתחילה המלחמה מיד התחלנו בפעילויות לחיילים ולמפונים, סוללות ניידות, והסעות ועל האש וציוד, היו כל כך הרבה בעיות לפתור והיה כל כך הרבה מקום לאנשים כמוהו, וכל רגע נולד לו פרוייקט חדש ותמיד היה לו למי לעזור. והיום ההוא ששלח לכל החברים הודעה מתגלגלת מצחוק שהחכית ההיא מהקואליציה סוף סוף חסמה אותו… הוא היה יזם אדיר, עם שילוב מעולה של יכולת טכנולוגית, יכולת תפעולית ולב ענק. שנינו הורים לחיילים, ושנינו אוהבים לשתות יין טוב עם גבינות על יד, מה שהעצים את החברות בינינו והביא אותה למקומות יותר ויותר טובים. וגם לאחרונה כשהתחלנו לדבר על הבחירות הקרובות (שיתקרבו במהרה בימינו אמן) גם עכשיו כשכבר היה חולה, המשיך לתכנן ולראות איזה בעיה צריך לפתור ואיפה יוכל לעזור. המחלה הארורה לקחה אותו בשיא, כשהחברה שלו מצליחה, והמשפחה שלו ממלאת אותו באושר. הוא היה אופטימי עד הסוף. אבל הסוף לא היה אופטימי. נוח בשלום חבר יקר, אנחנו ממשיכים. תודה על הכל.
(יאיר בר-און)
———————————
מכירים את האנשים שמבינים שיש הר שצריך להזיז, עושים מה שצריך להזיזו ולא עוצרים לשהות לצד המתפעלים מהצלחתם כי הם כבר עוברים להזיז את ההר הבא? מכירים את האנשים האלה שמתחברים אליהם בשניה, כי האנרגיה שלהם מדבקת, האופטימיות שלהם סוחפת, האמונה שלהם ממגנטת?
מכירים את האנשים שפאקינג מזיזים הרים, ורגליהם נטועות חזק כל כך בקרקע, ליבם לעולם לא גבה, ותמיד שווה אל פיהם? מכירים את האנשים האלה שאתם קוראים להם אחותי, או אחי לא ככינוי, כי פשוט ככה זה מרגיש? אז יריב לבסקי.
יריב שהזיז הרים במאבק על דמותה של ישראל האהובה שלנו. יריב שעל שמו רשומים הישגים משמעותיים של המחאה, ורובם יישארו עלומים. יריב שכמונו אהב את המדינה בכל נימי נפשו. דאג לה יותר משדאג לעצמו.
יריב שלנו איננו.
וזאת אבידה עצומה למשפחתו, לאוהביו, למדינה.
היה שלום אח יקר.
מבטיחה לך שנמשיך להלחם. בשבילך, בשבילנו, בשביל הילדים של כולנו.
אתה לא ויתרת. גם אנחנו לא נוותר
(שרון ארדי)
———————————
איש יקר שמת מוקדם מידי ומהר מידי, המדינה הזו חייבת לו הרבה מאוד. אחד מאותם פטריוטים שנותנים הכל מאחורי הקלעים כדי שיהיה פה טוב יותר בלי אגו ובצנעה ומסירות אין קץ.
הלב נשבר
(משה רדמן)
———————————
לנצח אני אזכור אותך אח יקר, מורה שלי, חבר אמת
הרבה ממה שאני זה באמת בזכותך!
היית אבן דרך משמעותית בחיי
מה לא עשינו ומה עברנו יחד אני תמיד אזכור.
אין לי מילים לתאר את הכאב שאני חש עכשיו.
אוהב אותך לעד
גן עדן הולך לשדרג את עצמו באחד האנשים החכמים
המוות שלך זה שיעור אחרון עבורי, תודה!
(יניב דר)
———————————
יריב, אין הרבה אנשים כמוך. זכיתי להכיר אותך, זכיתי שדרכנו יצטלבו. היית השראה והכח המניע להרבה מאוד דברים בחיי. תחסר לי מאוד. אמשיך ונמשיך בדרכך.
אוהב המון
(איתן רוסו)
———————————
מנסה לחשוב מה לכתוב ולא מוצאת את המילים. חבר יקר, אהוב כל כך כמו אח, מת בטרם עת. על שמו בשנתיים האחרונות הרבה מאוד מהתשתיות הטכנולוגיות והרעיוניות של תנועת ההיי-טק הדמוקרטית. איש יקר, יצירתי, חריף, לא מתלהם, אוהב אדם ופתח תקוה, שממש ממש ניסה להפוך את המדינה למקום טוב יותר בשביל הקטנים והגדולים שלו ושלנו. השראה בצניעות ועשיה ותקתוק כדי להגיע ליעדים מתשומת לב ציבורית לעוולות שקורות פה ועד ללשכת עורכי הדין. בחן והומור ובפיוס פעל כמו בניהול החברה שלו כדי להגיע ליעד של להפוך את ישראל לטובה, ערכית, ליברלית כמו כוונת המשורר תוך ניסיון לדבר עם כולם.
יריב לבסקי זכרונו לברכה עזב אותנו מוקדם מדי ואני מתקשה להאמין. אוהבת אותך אח יקר. שתמצא שלוה למעלה. משאירה אתכם עם ציטוט שמייצג את האיש המופלא שהוא: ״אין רואים את הרוח, אבל היא הנוהגת את הספינה, ולא הסמרטוטים האלה המתנפנפים מעל התורן לעיני כל..״ (ח.נ.ביאליק)
(גל נוימן וקסלר)
———————————
את יריב לבסקי פגשתי בשוחות של המאבק להציל את המקום הזה מהרוחות הרעות הנושבות בו. אין אנשים כמוהו. המדינה ועתידה היו חשובים לו יותר מכל דבר אחר, בטח יותר מהעסק הפרטי שלו, וכנראה שגם יותר מבריאותו שלו. כמו הרבה אחרים במאבק הזה, מעטים יודעים על כל מה שעשה, אבל אלה שיודעים, יודעים כמה תרם ועשה והתגייס והוביל - והשפיע. בשקט, בצניעות, ובאפקטיביות, עשה כל מה שיכל, ומעבר.
יר יב, תודה על הכל. מצטער כל כך שלא התקשרתי בזמן. נוח על משכבך בשלום. אנחנו נמשיך, גם בשבילך ובשביל הילדים שלך.
(יניב גולן)
———————————
.jpg)