צרויה להב

פרח

מילים: צרויה להב

לחן: יהודה פוליקר

שָׁם, בְּעָפָר וּתְכֵלֶת

חֶלְקַת שָׁלוֹם יְשֵׁנָה

נוּמִי פֶּרַח, נוּמִי

נוּמִי יַלְדָּה קְטַנָּה.

אֶת הַחַיִּים לָקְחוּ לָךְ

הוֹ, מִלְחָמוֹת קְדוֹשׁוֹת

מַלְאָכִים בָּכוּ לָךְ

בְּעֵינַיִם יְבֵשׁוֹת.

אֶת חִיּוּכֵךְ, תִּינֹקֶת,

קָבְרוּ בָּאֲדָמָה

אֵיךְ צוֹמֵחַ שֶׁקֶט

מִתּוֹךְ הַמְּהוּמָה.

מִי שֶׁלָּחַץ עַל הֶדֶק

דָּם אֶת לִבּוֹ מַכְתִּים

בְּמִלְחֲמוֹת לְצֶדֶק

גַּם יְלָדִים מֵתִים.

שָׁם, בְּעָפָר וּתְכֵלֶת

חֶלְקַת שָׁלוֹם יֶשְׁנָהּ

נוּמִי פֶּרַח, נוּמִי

נוּמִי יַלְדָּה קְטַנָּה.

וַחֲלוֹמֵךְ בָּרוּחַ

חָרוּז לְמַנְגִּינָה

נוּמִי פֶּרַח, נוּמִי

נוּמִי יַלְדָּה קְטַנָּה